אפוטרופוס הוא מי שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין השרעי לנהל את ענייניו של אדם בגיר שאינו מסוגל לנהל את ענייניו (באופן זמני או קבוע) עקב לקות בכושר השיפוט שלו ובהתנהלותו או במקרה של קטין (שהוריו נפטרו או שאינם מסוגלים לשמש כאפוטרופוס טבעיים שלו). האפוטרופוס המתמנה יכול להיות אדם פרטי (אחד או יותר) או תאגיד מקצועי.

 

בקשה למינוי אפוטרופוס תוגש בשעה שהאדם הזקוק למינוי סובל מלקות בכושר השיפוט שלו והוא אינו מסוגל לדאוג לצרכיו  (בין אם בשל ירידה במצב קוגניטיבי ו/או נפשי ו/או רפואי). הבקשה תוגש ברובה על ידי מי מבני המשפחה (אישה/ילדים/אחר) להתמנות כאפוטרופוס יחיד או אפוטרופסים ביחד/ביחד ולחוד על ענייניו האישיים ו/או רפואיים ו/או רכושיים של האדם הזקוק למינוי (האשל"א). ישנם מצבים חריגים בהם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה והביטחון החברתי הוא שיוזם את הגשת הבקשה וזאת בשעה שאין בן משפחה ו/או קרוב ו/או אחר שיגיש ויתמנה כאפוטרופוס לאשל"א.  

 

הערכאה השיפוטית תמנה לאדם אפוטרופוס לאחר שהתרשמה שהאדם הזקוק למינוי אינו מסוגל לנהל את ענייניו בכוחות עצמו וזאת בהסתמך על חוות דעת רפואית ותסקיר של עובדת סוציאלית לחוק ובתנאי שהאדם הזקוק למינוי לא ערך ייפוי כוח מתמשך אשר הסמיך אדם אחר לטפל בענייניו בשעה שיאבד את יכולתו לנהל את ענייניו באופן עצמאי.  

 

לרב תוגש הבקשה הן למינוי זמני והן למינוי קבוע. אולם, יש לבחון את השיקול להגשת הבקשה ואופיה על ידי עו"ד העוסק בתחום.