חיים משותפים כידועים בציבור הם עניין שכיח בישראל אשר נובע לעיתים מרצון הצדדים שלא להינשא ו/או שלא להיות כפופים לדין הדתי ולעיתים מטעמים אידיאולוגיים של אכיפת הדין הדתי על ענייני נישואין וגירושין או חוסר אפשרות להינשא למשל לבני זוג מאותו מין, לכהן וגרושה, נישואי תערובת ועוד.

מעמדם של ידועים בציבור מוסדר בחוקים שונים ובהקשרים שונים כאשר נקבע כי לא מדובר בסטטוס ממנו נגזר מערך שלם של זכויות וחובות כדוגמת נישואין כי אם מדובר בהכרה במצב עובדתי לצורך קבלת זכויות מסויימות מאדם מסוים, אותו ידוע בציבור או מגוף מסוים, על פי חוק. קיימת העדר אחידות בחוקים שונים להגדרת ידועים בציבור והיעדר תנאי סף המובילים, במצבים מסוימים, למצב לפיו אדם יוכר כידוע/ה בציבור לצורך קבלת זכויות לפי חוק אחד ולא יוכר כך לצורך קבלת זכויות מכוחו של חוק אחר. עם השנים, ובראי המצב החברתי תרבותי, בתי המשפט הרחיבו את הפסיקה ונתנו הכרה של ידועים בציבור גם למי שחיו יחד כחברים במובן הרגיל של המילה.

במקרה של ידועים בציבור חלה עליהם חזקת השיתוף בהתקיים התנאים הבאים: בני הזוג אשר נמצאים במערכת יחסים זוגית. יש לבחון כיצד בני הזוג רואים את מערכת היחסים הזוגית שלהם שהמבחן הוא מבחן השכל הישר והבנת המציאות. כמו כן, האם הצדדים מנהלים יחד משק בית משותף, שלא בהכרח תחת קורת גג אחת והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף לגבי נכס מסוים. במצב כאמור, קיים סיכוי שאותו הנכס, מושא המחלוקת, ייחשב בבעלות משותפת.

ישנם מצבים בהם הצדדים חלוקים על היותם ידועים בציבור שאז יהא על המגשר לבדוק לעומק את טיב היחסים הזוגיים שהיו בין הצדדים  לצורך הכרתם כידועים בציבור אם לאו. יהא על המגשר לבדוק את נסיבות חייהם בתקופה שהיו יחד הן בהיבט הכלכלי הן בהיבט הזוגי והן בהיבט היומיומי תוך גיבוש הסכמות בין הצדדים לקראת כתיבת הסכם אשר מסדיר את מכלול ענייניהם לקראת החיים שאחרי הפרידה. 

חשוב להבין כי תהליך גישור של ידועים בציבור שונה מבחינת העיגון החקיקתי המסדיר את העניינים הרכושיים שלהם וכי ביחס לסוגיית מזונות, האחריות ההורית וזמני שהות ההסדרה תהא זהה לזוגות נשואים.